עב"ל 53609-12-10

תקציר

הערעור נדחה בנימוקים של החלטות קודמות של בית המשפט ומטעמים נוספים. החלטת הוועדה הרפואית מיום 13.11.2005, עליה ביקש המערער לערער, התקבלה לאחר הליך קודם שהחזיר את התיק לדיון בתקנה 15. דרגת הנכות הרצויה של המערער נקבעה בהחלטה קודמת של הוועדה, שכבר נדונה בערר קודם שהתמקד בתקנה 15 בלבד. לפיכך, הערעור הנוכחי היה חסר בסיס, שכן הוועדה בשנת 2005 פעלה בהתאם להנחיות בית המשפט, והתייחסה רק לתקנה 15. יתר על כן, הערעור הוגש מאוחר מדי, באיחור של למעלה מארבע שנים, ונעדר עילה להארכת תקופת ההתיישנות. המערער היה מודע מיד להחלטה והמליץ לערער; כל רשלנות של עורך דין אינה מצדיקה את הארכת מועד הערעור. טענות כי המערער הוטעה על ידי המוסד לביטוח לאומי נדחו, תוך הכרה בכך שהמערער ביקש לפנות הרבה יותר מאוחר ולא מלכתחילה בגלל מידע מטעה. בנוסף, אין כל ראיה להצעה של בית המשפט המחוזי בתיק קודם להגיש בקשה לעיכוב בהגשת הערעור. משכך, החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את הארכת המועד להגשת הערעור התקבלה, מבלי שנפסקו הוצאות.