בש"פ 2571/11

תקציר

בערעור בפני בית המשפט, נאשם, יחד עם כמה נאשמים שותפים, עמדו בפני אישומים הכוללים קשירת קשר לביצוע פשע, שוד ופריצה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע הורה על מעצרו של המערער עד לסיום ההליכים, נוכח חומרת האישומים וקיומן של ראיות משכנעות לכאורה. כתב האישום מפרט מקרי שוד אלימים שונים במקומות שונים, שכללו לעתים קרובות תחפושות, תקיפה פיזית וגניבת חפצי ערך. עד מדינה, הנמנה עם הארגון הפלילי לכאורה, העיד בנפרד וסיפק ראיות משמעותיות ששימשו את בית המשפט כדי להצדיק את מעצרם של הנאשמים. המערער ערער על מעצר זה, וטען כי ההסכם עם עד המדינה אינו חוקי, ובפרט ציין כי תפקידו של העד משמעותי יותר ממה שנטען. יתר על כן, הוא טען כי הראיות שהוצגו אינן מפלילות אותו ישירות בכל האישומים, דבר המצביע על דרישת ראיות ספציפיות לכל עבירה. בית המשפט שקל ראיות נוספות, כגון דוחות מעקב, שיחות מוקלטות והצהרות כוזבות לכאורה של המערער, אשר תמכו בעדותו של עד המדינה. בית משפט קמא מצא בראיות משולבות אלה אמינות מספקת כדי להצדיק את המשך המעצר, תוך שימת דגש על האופי הקוהרנטי והמערכתי של הפעילות העבריינית במשך שנה. באשר לחוקיות ההסכם של המדינה עם העד, דחה בית המשפט סוגיות אלה לדיון במשפט העיקרי. כמו כן, הוכר כי למערער עבר פלילי, מה שהופך את שחרורו לסיכון משמעותי. משכך, נדחה הערר על כנו בהחלטה על המשך מעצרו נוכח פוטנציאל המסוכנות הנשקף ממנו וראיות התביעה נגדו.