עת"מ 12930-12-17

תקציר

רישיון הנשק של העותר נשלל על סמך המלצת משטרת ישראל, בנימוק של חשש לשלום הציבור. תהליך קבלת ההחלטות, לעומת זאת, היה חסר בהירות ועקביות, עם הצדקות חדשות שהוצגו בכל שלב. בתחילה נשלל הרישיון על סמך חקירה גלויה של אירוע אלימות לכאורה, אך למרות סגירת התיק, ההחלטה לא בוטלה. במקום זאת הוכנסו סיבות נוספות, בהן תיקי חקירה סגורים ומידע מודיעיני. הצדקות אלה, ובפרט המידע המודיעיני שהוצג בסודיות, לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס הסכנה הנשקפת מהעותר. השופטת מתחה ביקורת על הצגת הנימוקים החלקית ועל ההסתמכות על מידע עקיף, ישן או בלתי מבוסס, במיוחד בהתחשב בהשלכות המשמעותיות של שלילת רישיון. יתר על כן, עניינו של העותר היה צריך להיבחן על פי נסיבותיו האישיות ולא על פי רישומי בני משפחתו. בסופו של דבר התקבלה העתירה לקבלת רישיון נשק, והמשיבים חויבו לשלם לעותר הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. פסק הדין הציג בחינה מדוקדקת של הסיכון הנשקף מהעותרת, והדגיש כי שלילת רישיון קיים טעונה הוכחה משכנעת ואינה יכולה להתבסס על חשד בלבד.