ת"פ 41381-11-21

תקציר

הכרעת הדין דנה בשאלת אי ההרשעה והעונש ההולם לנאשמת שכתבה מילים מאיימות כלפי חבר כנסת בדף הפייסבוק שלה. הכלל הוא כי מרגע שהוכחה עבירה, יש להרשיע את העבריין, והימנעות מהרשעה אפשרית רק במקרים חריגים שבהם מתקיימים שני תנאים: ראשית, ההרשעה תפגע קשות בשיקומו של הנאשם; ושנית, סוג העבירה מאפשר ויתור על ההרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה רחבים. בתי המשפט רואים בחומרה רבה איומים, במיוחד אלה המכוונים כלפי אישי ציבור, בעודם מנסים לפגוע בסדר השלטון. במקרה זה, האינטרס הציבורי בהרשעת הנאשם גובר על הפגיעה הפוטנציאלית בעתידו התעסוקתי ובשיקומו. לפיכך, בית המשפט מחליט שלא להימנע מהרשעת הנאשם. לצורך קביעת העונש ההולם, על בית המשפט לקבוע תחילה את טווח הענישה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע, בהיקף הנזק, בנסיבות הקשורות לביצוע העבירה ובמדיניות הענישה החלה. לאחר מכן, בית המשפט בוחן נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה. עבירת האיומים היא חמורה ויש לטפל בה בחומרה, במיוחד כאשר היא מופנית כלפי אישי ציבור. במקרה זה, כתב הנאשם איום קונקרטי ללא תכנון מוקדם. הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה ומדיניות הענישה מצביעות על כך שטווח הענישה ההולם הוא בין מאסר על תנאי לעשרה חודשי מאסר, לצד רכיבי ענישה נוספים. בבואו לקבוע את העונש ההולם, בית המשפט מביא בחשבון נסיבות מקלות, לרבות הודאת הנאשם, היעדר עבר פלילי, התרשמות חיובית משירות המבחן, היעדר דפוסים פליליים, חרטה וההשפעה המרתיעה של ההליך המשפטי. כתוצאה מכך, נגזרו על הנאשם חמישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 900 שקל, כאשר זכות ערעור על פי החוק תוך 45 יום.