ת"א 55399-11-21

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף, המתמקד בעקרונות משפטיים ובחידושים, על בסיס הנתונים שסופקו בלבד: **הקדמה** החלטה זו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו עוסקת בסוגיית זימון עדים והגשת תצהירים בהליך משפטי, לאחר שחלפו המועדים הקבועים לכך בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ("התקנות"). בית המשפט נדרש להכריע בבקשה לזימון עדים נוספים שהוגשה באיחור על ידי הנתבעת/התובעת (להלן: "חיאפ"), וכן בהתנגדות להגשת תצהירים של עדים שלא נזכרו במועד. ניתוח זה יתמקד בעקרונות המשפטיים העומדים בבסיס ההחלטה וביישומה. **א. המסגרת הנורמטיבית - רשימת עדים והמשמעות של אי-הגשתה** 1. **עיקרון השקיפות והגילוי ההדדי (תקנה 62 לתקנות):** התקנה קובעת כי על התובע והנתבע להגיש רשימת עדים במועדים הקבועים בחוק. המחבר יששכר רוזן-צבי, בספרו "הרפורמה בסדר הדין האזרחי - מורה נבוכים", מדגיש כי תקנה זו נועדה "להגביר את השקיפות והגילוי ההדדי בין בעלי הדין ולשחק בקלפים פתוחים". הדבר מהווה שינוי מהותי מהכלל החל בעבר, שמטרתו לקדם הליך יעיל ושקוף. 2. **הסנקציה על אי-הגשת רשימת עדים:** רוזן-צבי מבהיר כי "הכוונה היא שעד שלא הופיע ברשימת העדים, לא ניתן יהיה להעידו במשפט". פסיקה נוהגת אכן קובעת כי אי-הגשת רשימת עדים במועד משמעה כי רק בעלי הדין עצמם יוכלו להעיד. 3. **גמישות דיונית ושיקול דעת בית המשפט:** למרות האמור, קיימת מגמה בפסיקה המגלה גמישות מסוימת. בית המשפט רשאי לשקול לאפשר הבאת עדים גם אם רשימת עדים לא הוגשה או הוגשה באיחור. הדבר נעשה לאחר בחינת שיקולים כגון: * **חשיבות העד:** מהי מידת חשיבותו של העד לחקר האמת. * **הנזק:** מהו הנזק שייגרם לצד שלא יוכל להביא את עדיו, לעומת הנזק לצד שכנגד. * **עיתוי הגשת הבקשה:** מועד הגשת הבקשה לזימון עדים באיחור. * **סיבת המחדל:** מהי הסיבה לאי-הגשת רשימת העדים במועד. * **השלכות על יעילות הדיון:** האם זימון העד יסרבל ויעכב את ההליך. כפי שמודגש בפסק דין רילטקס, "התקנות החדשות מאופיינות במדיניות הדורשת הקפדה יתרה מצד הצדדים על עמידה בדרישות סדרי הדין במטרה לקדם הליך יעיל ושוויוני. משכך, לא בנקל תתאפשר חריגה ממועדים הקבועים בתקנות...". עם זאת, "יש להמשיך ולאזן בין מכלול השיקולים הרלוונטיים ובכלל זה החתירה לחקר האמת". **ב. יישום והכרעה - ניתוח מקרה חיאפ** 1. **מחדל דיוני ברור:** בית המשפט קובע באופן ברור כי חיאפ כשלה בהגשת רשימת עדים במועדים שנקבעו, הן בתביעת ג'ומי והן בתביעתה שלה. גם לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית, ואף לאחר הגשת חוות דעת מומחה, לא הוגשה רשימת עדים. 2. **עיתוי הגשת הבקשה לזימון עדים:** הבקשה לזימון עדים נוספים הוגשה בחודש יולי 2025, כאשר התיקים הוגשו בשנים 2021-2022. בית המשפט קובע כי עיתוי זה "מוקשה עד מאוד" ו"משקף שיהוי ניכר". הדבר מחמיר את המצב לאור העובדה שג'ומי כבר הגישו את תצהיריהם במועד, דבר היוצר "קושי דיוני ואף מהותי". 3. **תצהירים ישנים שלא הוכנו להליך:** בית המשפט מתייחס גם לתצהירים שהוגשו על ידי חיאפ מטעם גב' רעות שדה ומר מוחמד צברי פאטאפטא. נקבע כי תצהירים אלו לא נערכו לצורך הגשת תצהיר עדות ראשית בהליך זה, שכן הם הוכנו לפני פתיחת ההליך (תצהיר גב' שדה) או למטרה אחרת (תצהיר מר פאטאפטא לצורך בקשה לצו מניעה זמני). לפיכך, הם אינם עומדים בדרישות של תצהיר עדות ראשית. 4. **האיזון ו"לפנים משורת הדין":** על אף המחדלים הדיוניים, בית המשפט אינו שולל לחלוטין את האפשרות לזמן את העדים. הוא מדגיש את הצורך באיזון בין הדיון ביעילות ההליך לבין החתירה לחקר האמת. בהתאם לכך, הוחלט להפעיל "סנקציה מידתית" בדרך של פסיקת הוצאות, ולא חסימה מוחלטת. גישה זו מאפשרת לחיאפ להעיד את העדים, אך זאת כתנאי לתשלום הוצאות משמעותיות לג'ומי. 5. **החידוש: תשלום הוצאות כתנאי לזימון עדים באיחור:** חידוש משמעותי בהחלטה זו הוא קביעת גובה ההוצאות כתנאי מפורש לזימון כל אחד מהעדים. סכום ההוצאות (2,500 ₪ לכל עד) נועד לשקף את הקשיים הדיוניים, את העיכוב והסרבול שייגרמו, ואף את האפשרות שג'ומי יצטרכו להגיש תצהיר משלים. גישה זו מבטאת מעבר מסנקציה של "חסימה" לסנקציה "מרפאת" המכוונת לאזן בין השלכות המחדל הדיוני לבין זכות הצד לבירור יעיל. 6. **החלטה דיפרנציאלית:** בית המשפט מבחין בין העדים השונים. הוא מקבל את זימונם של גב' ג'ומי (שהיא בעלת דין ומסרה תצהיר) ושל מומחה בית המשפט אינג' צבי רון. לגבי העדים האחרים (קוג'מן, נציג אלאור, סויסה, שדה, פאטאפטא), הוא מותנה בתשלום הוצאות. בנוסף, מוצע לחיאפ להודיע עד מועד קבוע אם היא מבקשת להעיד את כל חמשת העדים הללו, או רק חלק מהם, תוך התאמת ההוצאות בהתאם. **ג. סיכום** החלטה זו מדגישה את חשיבותן של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, ובפרט את הדרישה לעמידה בלוחות זמנים והגשת רשימות עדים ושמא יפגע יעילות הדיון. יחד עם זאת, היא מציגה גישה מאוזנת, המכירה בצורך לאפשר חקר האמת, תוך יישום סנקציות מידתיות במקרים של מחדלים דיוניים. החידוש המרכזי טמון בקביעת תשלום הוצאות גבוה כתנאי לזימון עדים באיחור, במטרה לפצות את הצד שכנגד על העיכוב והסרבול, ובכך לאזן בין יעילות הדיון לבין הצורך בחשיפת האמת.