ת"פ 40162/05

תקציר

הנאשמים הואשמו בהונאה הקשורה לשני אירועים של מצג שווא ודיווח כוזב. בית המשפט הרשיע את נאשמים 1 ו-2 בשימוש במרמה באיש קש, ויליאם הרנדל, לאישור הסכמי ניהול וב-23 עבירות של דיווח כוזב לפי חוק ניירות ערך. בית המשפט ראה את התנהגותם כמקיימת את הדרישות לעבירה של קבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות. עם זאת, נאשמים 3 ו-4 נמצאו לא אשמים בהונאה ובדיווח מטעה, שכן התביעה לא הצליחה להוכיח את כוונת המרמה שלהם. בית המשפט מצא כי הם פעלו בתום לב והעלימו עין מהעובדות מבלי לשקול את ההשלכות. הימנעותה של התביעה מלהוכיח את טענותיה כנגד נאשם 4 הביאה את בית המשפט לדחות את האישומים נגדו. בית המשפט פירש גם את המונח "אינטרס אישי" באופן אובייקטיבי וקבע כי להרנדל היה אינטרס אישי בהיותו איש קש, אך הדבר לא חל על נאשמים 3 ו-4. באשר לעבירות של דיווח מוטעה, הרשיע בית המשפט את נאשמים 1 ו-2 בכל סעיפי האישום, לרבות אלה הנוגעים למסירת פרטים מטעים לרשות ולבורסה. בית המשפט קיבל את טענת ההגנה כי לנאשמת 3 לא הייתה הכוונה הנפשית הנדרשת להטעיית דיווח, והיא זוכתה. חוסר ייחוס אלמנט האינטרס האישי לנאשם 4 על ידי התביעה, יחד עם תום לבו, הביאו אף הם לזיכויו. הכרעת הדין פירטה את ממצאי בית המשפט בנוגע לאשמתם או זיכויים של הנאשמים באשמת מרמה ודיווח מטעה לפי חוק ניירות ערך. בית המשפט הדגיש את הסדר איש הקש ואת מעשי המרמה של הנאשמים. נאשמים 1 ו-2 הורשעו בעבירות ואילו נאשמים 3 ו-4 זוכו מחוסר ראיות מספיקות לכוונת המרמה.