דב"ע לה/70 - 3

תקציר

פסק הדין דן בפרשנותו של הסכם קיבוצי בין מעסיק לעובד בעניין עבודה במשמרות וגמול שעות נוספות. על בית הדין לקבוע את משמעותן של "שעות עודפות" והאם העובד זכאי לתוספת שכר עבור עבודה בימי שישי. השופטת קובעת כי פרשנות ההסכם צריכה להתחשב בהקשר התעשייתי ובהסדרים המיוחדים שנעשו לפעילות המפעל. ייעודו של רכיב שכר אינו מעיד על מהותו, והמבחן המהותי הוא המדד הטוב ביותר. "שעות נוספות" בהסכם מתייחסות לשעות מעבר למפורט בהסכם, ולא לחוק שעות עבודה ומנוחה. טענת העובד כי עבודה בימי שישי מזכה אותו בתוספת של 15 ל"י אושרה, שכן נמצא כי כוונת הצדדים לא הייתה ברורה ופרשנותו של העובד סבירה. כמו כן, טענות המעסיק בדבר השתק ושיהוי נדחו שכן העובד ניסה לפתור את הנושא באמצעות משא ומתן בטרם פנה לבית הדין, וההסכם החדש שנחתם לאחר הגשת התביעה לא שינה את פרשנות ההסכם הקיבוצי המקורי. לפיכך, ערעור המעסיק על החלטת בית הדין האזורי, שפסק לטובת העובד, נדחה. המעסיק נדרש לשלם את ההוצאות ואת האגרה בגין הערעור.