ת"א 52285-10-19

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו ודוחה בחלקו את הבקשה לסילוק התביעה. השופטת מבהירה כי פיטורים על הסף הם צעד קיצוני שיש ליישמו רק במקרים חריגים. עילת התביעה הלא חוזית לפי חוק עוולות מסחריות נדחית משום שהעוולות הנטענות התרחשו מחוץ לתחום השיפוט של ישראל וזכויות הקניין הרוחני נבחנות על פי עקרון הטריטוריאליות. השופט קובע כי יש לדחות את התביעה לסעד לפי חוק עוולות מסחריות, המבוססת על הפרת סימן מסחר הרשום בהונגריה, ובית המשפט בישראל אינו הפורום המתאים לסכסוך זה. באשר לעילות החוזיות, קובע השופט כי לא ניתן בשלב זה להכריע בטענת ההתיישנות. בחינת טענה זו מחייבת בחינה פרטנית של כל הסכם ובירור עובדתי שעשוי לחפוף את הבירור הנדרש לתביעה לגופה. מאחר וטרם הוגש כתב הגנה, יש לתת לתובע הזדמנות להעלות טענות רלוונטיות. לפיכך, יש לברר את התביעה בשלב בחינת הטענה לגופה. עוד קובע השופט כי יש לדחות את התביעה לסעד על בסיס הסכם הזיכיון (סעיף 54.3 לכתב התביעה) משום שהיא כפופה לתניית בוררות בהסכם. סעיף הבוררות קובע כי כל סכסוך הנובע מההסכם צריך להיות מיושב בבוררות בשוויץ או נידון בבית משפט הונגרי, על פי החוק ההונגרי. טענת התובעת כי הסכמים אחרים בין הצדדים מאפשרים להם להגיש את התביעה בישראל נדחית. התביעה לסעד על בסיס הסכמי פירעון החוב ורכישת המניות (סעיפים 54.1 ו-54.2) תמשיך להתברר. ההחלטה מתקבלת ללא הזמנת הוצאות למי מהצדדים, והנחיות פרוצדורליות יישלחו בנפרד.