בש"א 3873/05

תקציר

המערער, שהלווה כספים לחייב, ערער על החלטה הדוחה את תביעתו להכרה כנושה מובטח בעדיפות שנייה אחרי בנק ירושלים, שיש לו עדיפות ראשונה, ביחס לכספי ההלוואה. השאלה העיקרית הייתה האם זכותו של המערער עדיפה על זכותו של חייב אחר, חיים פרחאת, שהגיש אף הוא תביעה, ביודעו על קיומה של זכותו של הראשון. המערער טען, כי זכותו נגזרת משטר משכנתה, המהווה משכון תקף אף ללא רישום, לפי חוק המשכון. המשיב, לעומת זאת, טען כי פקודת פשיטת הרגל היא הדין החל במקרה זה, ומאחר ששטר המשכנתא לא נרשם, המערער אינו יכול להיחשב כנושה מובטח. בית המשפט קבע, כי רישום שטר המשכנתא בחברה המשכנת שימש תחליף להערת אזהרה, והעניק עדיפות לזכות המערערת על פני תביעתו של פרחאת, חרף העדר הרישום ברשם המשכונות. נפסק כי זכותו של המערער עדיפה, והערעור התקבל. המשיב חויב לשלם למערער שכר טרחת עורך דין.