בג"צ 5975/12

תקציר

העתירה קוראת תיגר על חוקתיותו של תיקון האוסר על התקנת מכונות אוטומטיות למוצרי טבק ועל חוקיותן של תקנות ביניים הקובעות מרחק של 1,000 מטרים מבית ספר או מוסד חינוכי שבו מותר להציב מכונות כאלה. בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בפגיעה החלקית בחופש העיסוק של העותרים, שכן התיקון מגביל את יכולתם לשווק מוצרי טבק באמצעות מכונות אוטומטיות, אך אינו שולל מהם את האפשרות לעשות כן באופן כללי. העותרים לא סיפקו נתונים המבססים את טענתם כי התיקון מבטל את עיסוקם או פירטו את ההשקעה הכספית שנעשתה ברכישת המכונות. הכרה בטענת העותרים כי ירידת ערך המכונות מהווה פגיעה בזכות הקניין תוביל להרחבת יתר של המונח "קניין" ולהחלשת משמעותו החוקתית. התיקון משרת תכליות חשובות, ובהן צמצום הנגישות למוצרי טבק ופרסומם, ועומד במבחני המידתיות למרות קיומם של אמצעים חלופיים. איסור מוחלט על הצבת מכונות הוא בחירה סבירה במסגרת יכולת התמרון של המחוקק, במיוחד בהתחשב בתקופה הארגונית הארוכה יחסית הניתנת לו. זאת ועוד, בית המשפט אינו מוצא טעם בטענה כי התקנות הוצאו ללא זכות טיעון, שכן העותרים היו מעורבים ודעותיהם נשמעו במהלך הליך החקיקה. לבסוף, בית המשפט מסרב להתערב במרחק הקבוע של 1000 מטר, עניין שמוטב להשאיר לשר המוסמך, בהיעדר תשתית עובדתית המוכיחה את טיבו הבלתי סביר. אשר על כן, העתירה נדחית, והעותרים נדרשים לשלם שכר טרחת עורך דין למשיבים. השופטת א' חיות והשופט נ' סולברג מסכימים עם ההחלטה.