ע"פ 4074/18

תקציר

בהחלטת ערעור זו החליט בית המשפט להקל בעונשו של המערער, קטין, בשל חומרתו המוגזמת של בית משפט קמא בגזר הדין. ערכאת הערעור הדגישה כי בדרך כלל היא אינה מתערבת בגזרי דין אלא אם קיימת חריגה מהותית ממדיניות הענישה המקובלת. במקרה דנן, בית משפט קמא לא שקל כראוי את העקרונות המנחים לגזירת עונשם של קטינים, אשר צריכים לכלול התמקדות בשיקום על פני גמול והרתעה. גילו של הקטין ופוטנציאל השיקום שלו היו צריכים להישקל אל מול חומרת מעשיו. בית משפט קמא גם לא סיפק נימוקים מספקים לעונש שהוטל. בנוסף, בעוד מאמציו של המערער בשיקום לא היו עקביים, בית המשפט הכיר בכך שעונשו עדיין צריך לשקף אפשרות כלשהי של שיקום והשתלבות מחדש. המערער הודה גם בעבירות במסגרת הסדר טיעון שכלל ריבוי כתבי אישום, אשר בית משפט קמא לא שקל עד תום בהפחתת העונש. זאת ועוד, בית המשפט לערעורים הצביע על חוסר אחידות בגזר הדין בין המערער לבין שותפו לנאשם, אשר קיבל עונש קל משמעותית למרות שהשתתף בפעילות פלילית דומה. כתוצאה מכך, שינה ערכאת הערעור את העונש והפחית את תקופת המאסר מארבע לשלוש שנים, תוך שמירה על יתר רכיבי העונש. ההחלטה ניתנה ב-22 ביולי 2019.