ב"ל 48466-06-22

תקציר

התובעת, העובדת כסבלת ונהגת חלוקה, עתרה לבית המשפט בבקשה לשקול מחדש את החלטתו שלא להפנות שאלות הבהרה למומחה האורתופדי שמונה מטעם בית המשפט, ד"ר שי פריימן, או לחילופין למנות מומחה אחר במקומו של ד"ר פריימן. מטרת התביעה היא לבסס קשר סיבתי בין ליקוי הגב של התובע לבין תנאי עבודתו, שלטענת התובע גרמו למיקרוטראומה. חוות דעתו של המומחה והתשובות לשאלות ההבהרה היו כי כאבי הגב של התובע ותוצאות בדיקות ההדמיה תאמו את גילו ולא הצביעו על קשר סיבתי כלשהו בין עבודתו למצבו הרפואי. עוד קבע המומחה כי לא נמצאו חבלות משמעותיות או ממצאים ניווניים מעבר לצפוי בהתחשב בגילו של התובע. בית המשפט קבע כי המומחה התייחס די הצורך לכל השאלות וכי חוות דעתו מנומקת היטב, מבוססת על העובדות ועולה בקנה אחד עם המסמכים הרפואיים שהוצגו. עוד קבע בית המשפט כי התייחסותו של המומחה לעבודתו של התובע ולחוסר השפעתה על ליקויו עולה בקנה אחד עם העובדות המוסכמות. בית המשפט דחה את טענת התובע כי המומחה השתייך לאסכולה מסוימת, שכן התובע לא הביא כל ראיה התומכת בקביעה זו או בקיומה של אסכולה חלופית. מאחר שבקשתה של התובעת למומחה רפואי נוסף לא הייתה מוצדקת, אישר בית המשפט את החלטתו שלא למנות מומחה ודחה את הבקשה. לתובע ניתנו 21 יום להגיש סיכומים בכתב אם בכוונתו להמשיך ולתבוע; אחרת, התביעה תידחה ללא צו להוצאות.