ת"א 47730-04-24

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לבקשה לסעד זמני מפסק דין שהיטיב עם המשיב. המבקשים לא הצליחו קודם לכן להגן על עצמם בהליך המקורי, וכתוצאה מכך ניתן פסק דין שחייב סגירת פתחים מסוימים בצד אחד של הבניין שלהם. הבקשה נדחתה בנימוק של שיהוי ניכר, וכן בשל חוסר סיכוי טוב שתביעת המבקשים תתקבל. חל שיהוי משמעותי של למעלה משלוש וחצי שנים בין מתן פסק הדין לבין הגשת הבקשה, במהלכן היו המבקשים מודעים לפסק הדין ולא נקטו כל פעולה. יתר על כן, המבקשים לא סיפקו כל הסבר לעיכוב זה. בנוסף, הסיכויים שתביעתם תצליח לא היו טובים. פסק הדין בהליך המקורי היה פסק דין סופי וסופי שקבע מעשה של בית משפט, כלומר המבקשים לא יכלו לחזור בהם מהעניין. המבקשים ניסו לטעון כי יש לבטל את פסק הדין מחמת מרמה, אך הראיות שהציגו אינן חדשות וניתן היה להשיגן בשקידה סבירה במהלך ההליך הקודם. ככלל, גם מאזן הנוחות לא היטיב עם המבקשים, שכן ניתן היה להפוך את המצב באמצעות חומרים קלים. לפיכך, הבקשה לסעד זמני נדחתה, והמבקשים חויבו בהוצאות משפט של המשיב, דבר המחזק עוד יותר את דחיית הבקשה.