ע"פ 52594-01-16

תקציר

לאחר ששקל בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים ובחן את מכלול הראיות, לרבות סרטון מעדותו של הקטין, הגיע השופט י' עדן למסקנה כי יש לדחות את הערעור על הסף. השופט הדגיש כי התערבותה של ערכאת ערעור בענייני מהימנות וממצאים עובדתיים היא חריגה ונדירה. הערכתו הישירה של בית משפט קמא את עדויות המתלונן והמערער הייתה יסודית ומסקנותיו בדבר מהימנותן היו ברורות. השופט ציין במפורש את גישתו הזהירה של בית משפט קמא בהערכת הראיות, החורגת מסטנדרט הספק הסביר, ואת הסתמכותו על ראיות חיצוניות לתמיכה בעדותו של המתלונן. עוד קבעה השופטת עדן כי עדותה של הקטינה עקבית ואמינה, לאחר שצפתה אישית בסרטון חקירתה. הוא דחה את הטענות לפיהן הקטינה הושפעה מהמתלוננת, וציין כי עדותה ניתנה במילותיה שלה ותוך שימוש בביטויים שונים. השופט הוסיף ותמך באמינותו של הקטין בהתייחסו לדו"ח חוקר הילדים. באשר להיעדר ראיות אובייקטיביות, קבעה השופטת כי אין בכך כדי לשלול את המסקנה כי האירועים המתוארים בעדות אכן התרחשו. בהתייחסה לגזר הדין הגיעה השופטת עדן למסקנה כי העונש של 15 חודשי מאסר בפועל בגין שלושת האירועים אינו חמור במיוחד ולכן אל לו לערכאת הערעור להתערב. השופט הדגיש את חומרת האלימות שנקט המערער כלפי אשתו בנוכחות ילדיהם. גם ללא דו"ח הקורבן, העבירות בהן הורשע המערער היו חמורות. לפיכך, גזר הדין נחשב מקל וראוי. לפסק דינו של השופט עדן הצטרפו השופטים י' אלון וג' שלו. לפיכך, הוחלט פה אחד בהרכב כי הערעור על הכרעת הדין וגזר הדין יידחה.