ת"ק 17253-11-12

תקציר

התיק בפני השופטת טל חבקין בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו הוא תביעת לשון הרע בסך 25,000 ₪ שהגיש בנימין קורל נגד שמעון לימור. קורל, יזם נדל"ן ולקוח ב.מ.וו, האשים את לימור, המנהל לשעבר של מוסך ב.מ.וו שבו קורל מטפלת ברכבו, בכך שהשפיל אותו בפומבי במוסך בכך שכינה אותו בשמות גנאי לאחר סכסוך תשלומים. לדברי קורל, לימור צעקה לעברו עלבונות בנוכחות עובדי המוסך ולקוחותיו, בהם "נוכל", "זבל מרוקאי" ו"אני אזיין אותך". קורל טען כי שמו הטוב נפגע ודרש פיצויים בסך 25 אלף שקל ומכתב התנצלות מלימור. להגנתו הכחיש לימור את ההאשמות וטען כי קורל מנסה להתחמק מתשלום חוב למוסך. הוא טען כי דרישותיה של קורל לשימור חלקי רכב ישנים הן חריגות וכי מדובר באי הבנה בלבד. לימור גם הכחיש כי השתמש בשפה הפוגענית המיוחסת לו והדגיש כי בסופו של דבר נמלט קורל עם רכבו מבלי לשלם עבור השירות. בית המשפט שמע עדויות משני הצדדים ועדים. עדותה של התובעת, יחד עם שיחה מוקלטת בין קורל לבין מנהלת השירות במוסך, גב' תמי זהבי, שאישרה כי שמעה את הדברים הפוגעניים, שכנעו את בית המשפט בלשון הרע של לימור. השופט מצא את עדותו של לימור פחות אמינה וקבע כי גרסת התובע לאירועים סבירה יותר. למרות האופי המכפיש של דברי לימור, בית המשפט הכיר בכך שעלבונות מסוג זה נפוצים למרבה הצער בחברה הישראלית ולא תמיד מצדיקים נקיטת צעדים משפטיים. עם זאת, במקרה זה קבע בית המשפט כי חומרת הפגיעה חוצה את הגבול לכדי לשון הרע בתביעה, במיוחד בהתחשב באופיו היוקרתי של המוסך ובמעמדו המוערך של התובע כלקוח. השופטת ציינה כי תגובתה של לימור הייתה בלתי מידתית ובלתי מוצדקת, שכן קיימות דרכים אחרות לפתרון סכסוכים צרכניים. בסופו של דבר פסק בית המשפט לקורל פיצוי של 12,500 שקל בגין נזק לא ממוני ו-2,000 שקל הוצאות משפט. השופטת לא הורתה ללימור לפרסם התנצלות בשל הזמן שחלף ואופי הפרסום. פסק הדין הדגיש את חשיבות ההגנה על שמו הטוב של אדם וקבע סכום פיצוי סביר במקרים כאלה, תוך הכרה בצורך להימנע מהצפת בתי המשפט בתביעות לשון הרע מינוריות.