ת"א 60687-10-20

תקציר

התובעת, בעלת דירה, תבעה את שכניה בקומה העליונה, הנתבעים, בגין רטיבות קשה וטפטוף ביוב בדירתה, שפגעו קשות באיכות החיים שלה ושל בני משפחתה. לטענתה, מקור הנזק הוא בדירת הנתבעים וכי רשלנותם וחוסר התחזוקה שלהם גרמו לבעיה. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי השיפוץ שביצעה התובעת עצמה בדירתה גרם לנזק בכך שהרס את השלד המבני של הבניין. עוד נטען כי חוסר שיתוף הפעולה של התובעת והשיפוצים שביצעה עצמה להעתקת צנרת הביוב החריפו את הבעיה. בית המשפט מצא כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה, וקבע כי בעיות איטום וליקויי איטום במרפסת הנתבעים ובקיר החיצוני גרמו לנזקי הרטיבות בדירתה. עוד נקבע כי הנתבעים היו האחראים העיקריים לתחזוקת דירתם, לרבות המרפסת, למרות תרומתה של התובעת לנזק באמצעות שיפוצים רשלניים שביצעה בעצמה. התקיימו התנאים לביטול נטל ההוכחה, והנתבעים לא הוכיחו כי רשלנותם לא גרמה לנזק. בית המשפט פסק לתובעת 20,638 ₪ עבור עלות תיקון הנזקים, בתנאי שתציג אישור ביטוח מחברת המשכנתאות שלה המעיד כי טרם תבעה את הנזקים. סכום זה היווה 65% מעלות התיקונים, לאחר שבית המשפט מצא את התובע אשם ב-35%. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובעת פיצויים בגין עוגמת נפש בסך 7,000 ₪, וכן שכר טרחת עדה מומחה וחלק משכר טרחתה, בסך 7,500 ₪. תשלומים אלה היו אמורים להתבצע תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת הם יצברו ריבית.