רע"א 68048-03-24

תקציר

המערערת מבקשת לערער על החלטת בית משפט השלום בבת ים בדבר דחיית בקשתם להביא ראיות נוספות לסתור את קביעת הנכות של המוסד לביטוח לאומי (המל"ל) למשיב. המשיב, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 2021, ביקש הערכת נכות מהמל"ל, אשר העריך תחילה נכות אורתופדית זמנית בשיעור של 20%. זה תוקן מאוחר יותר ל 0% נכות. המשיב פנה לוועדה הרפואית לעררים בתמיכת חוות דעת מומחה המציעה 10% נכות, אותה הגדילה הוועדה ל-15%. משלא נחת דעתו, ביקש המערער להציג ראיות נוספות, אשר נדחו על ידי בית משפט קמא. טענות המערער התמקדו בתדירות הערכות המשיב ובשימוש הנטען של הוועדה בסעיף נכות שגוי. החלטתו של בית משפט קמא התבססה על הערכתה העצמאית של הוועדה ועל סבירות קביעתה. בקשת רשות הערעור נדחתה מאחר שבית המשפט לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות הבאת ראיות נוספות. הכלל לפיו ראיות סותרות מובאות רק במקרים חריגים, יושם. החלטת הוועדה, שהתבססה על בדיקתה שלה ונפלה בתחום התוצאות הסבירות, לא נפלה פגם מיסודו. לפיכך, פסק הדין עומד בעינו, ובקשת רשות הערעור של המערער נדחית.