רע"א 6872/11

תקציר

במקרה זה, ביקשו המבקשים רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שהתיר לבית משפט השלום לעיין בהקלטות כדי לקבוע אם חל חיסיון עיתונאי. המקרה נולד בעקבות תביעת לשון הרע שהגיש המשיב נגד עיתון "הארץ", שטען כי ההקלטות מוגנות תחת החיסיון העיתונאי. בית משפט השלום התיר תחילה לבא כוח המשיב לעיין בהקלטות, אך בעקבות ערעור החזיר בית המשפט המחוזי את הדיון להמשך עיון והאזנה בבית משפט השלום. המבקשים טענו כי החיסיון העיתונאי צריך לחול על בית המשפט עצמו כדי לשמור על חופש העיתונות ולמנוע פגיעה במקורות עיתונאיים. לטענתם, חשיפת חומרים כאלה בפני בית המשפט עלולה לפגוע באנונימיות המקור ולהוביל לפגיעה רחבה יותר בחופש העיתונות. מנגד, המשיב חלק על טענה זו, תוך שהוא מדגיש כי ביקורת שיפוטית נחוצה לשם שמירה על שקיפות וצדק, והציע דרכים להגן על זהות המקור במידת הצורך. השופט היושב בדין דחה את הערעור, וחזר והדגיש כי גילוי מרבי הוא אבן יסוד במשפט האזרחי לחשיפת האמת, אם כי הגילוי אינו מוחלט וניתן להגבילו להגנה על ערכים משמעותיים אחרים כמו סודיות. נקבע כי חיסיון עיתונאי, אף שהוא חיוני לחופש העיתונות, אינו מוחלט אלא יחסי, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. כדי לאזן בין אינטרסים מנוגדים, תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לבית המשפט לעיין בחומרים הנטענים כחסויים כדי לוודא את כשרותן של טענות אלה. השופט הגיע למסקנה כי החלטת בית המשפט המחוזי להתיר לבית משפט השלום לשמוע את הראיות הייתה ראויה, והמבקשים חויבו בהוצאות המשפט של המשיב.