ע"א 44434-03-24

תקציר

הערעור נדחה לאחר עיון בפסק דינו של בית משפט קמא ובכתב הערעור של המערער, מבלי להידרש לתגובת המשיב לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות. הפיטורים התבססו על כמה נקודות מפתח. ראשית, טענות המערער ערערו ברובן על ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא ועל הערכות המהימנות. ערכאת הערעור הדגישה את יכולתה המוגבלת להתערב בקביעות אלה, אלא אם קיימות טעויות חריגות, שלא היו קיימות במקרה זה. שנית, בית המשפט לא מצא כל טעות בהחלטתו של בית משפט קמא להמשיך בהליך מבלי להמתין לסיום ההליך הפלילי הנלווה, תוך שהוא דבק בכלל בדבר עיכוב תיקים אזרחיים בשל תיקים פליליים מקבילים. שלישית, הדרישה מהמערערת לשלם 10,000 ₪ לאוצר המדינה נשמרה, בשים לב לכך שבערעור על תשלומים אלה יש לצרף את המדינה כמשיבה, דבר שלא נעשה כאן. זאת ועוד, דחה בית המשפט את נימוקי המערער להגשת כתבי הגנה בלתי נתמכים לכאורה. בית המשפט מתח ביקורת על הגשת טענות שאינן מבוססות על עובדות מאומתות, במיוחד כאלה שנחתמו מבלי לברר את אמיתותן, והדגיש את האחריות להטעיית בית המשפט. משכך, נדחה הערעור מבלי שנפסקו הוצאות נוספות, והביטחון יוחזר למערערת באמצעות בא כוחה. פסק הדין יימסר גם לבא כוח המשיב.