ת"צ 20426-08-09

תקציר

לאחר בחינת הטיעונים והראיות שהציגו הצדדים, החליטה השופטת לדחות את הבקשה לדחיית התביעה. השופט הגיע למסקנה זו לאחר ששקל בכובד ראש את הוראות חוק תובענות ייצוגיות ואת הראיות שהוצגו. על פי סעיף 4 לחוק התובענות הייצוגיות, לתובע הייצוגי חייבת להיות עילת תביעה אישית, אשר במקרה זה מתייחסת לתביעת הפרת חוזה. עם זאת, השופטת מצאה כי בהסכמים החוזיים בין התובעים לנתבעים לא צוין במפורש כמה זמן יחולקו המסרונים. לפיכך, התובעים לא הוכיחו עילת תביעה אישית בגין הפרת חוזה. בנוסף, השופטת בחנה את התביעה לפי חוק הגנת הצרכן ומצאה כי התובעים לא הוכיחו הטעיה או הפרת חובת גילוי מצד הנתבעים. השופט דחה גם את הטענות על העשרה שלא כדין והפרת רישיונות תקשורת, בשל חוסר ראיות ובהירות. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי לתובעים אין עילת תביעה כנגד הנתבעים, ולכן אין צורך לדון בתנאים האחרים לאישור תובענה ייצוגית. יתר על כן, השופט בחר שלא להוציא צו להוצאות ונתן לתובעים חלון זמן של 21 יום להחליט אם ברצונם להמשיך בתיק כתביעה אישית. אם התובעים יבחרו שלא לעשות כן, ההליך כולו יבוטל. החלטה זו התקבלה ללא נוכחות הצדדים והם עודכנו בדואר רשום.