ע"א 1678/01

תקציר

בפסק הדין התמודדה משפחת וייס, שהתגוררה בבני ברק, עם התנכלויות מצד בני משפחת פנחסי ומקורביהם מישיבה שכנה, שכללו איומים מילוליים ופיזיים, גרימת נזק לרכוש והשמצה פומבית. למרות הגשת תלונות רבות במשטרה, דיווחי המשפחה זכו להתעלמות רבה, וההטרדות נמשכו. בית המשפט המחוזי מצא את המשטרה רשלנית בכך שלא הגנה על משפחת וייס, וקבע כי חוסר המעש מהווה הפרת חובה. בית המשפט חייב את המשטרה ואת קבוצת פנחסי לחלוק באחריות לנזקים שנגרמו למשפחה, לרבות פיצוי כספי בגין עוגמת נפש, נזקי רכוש ולשון הרע. בנוסף, עיריית בני ברק וועדות התכנון נדרשו לתת דין וחשבון על התרת בנייה בלתי חוקית שתרמה לתלונותיה של משפחת וייס. בערעור טענה המשטרה נגד אחריותה, בנימוק של אילוצי משאבים ואתגרי תעדוף, אך בית המשפט אישר את ההחלטה המקורית והדגיש כי על המשטרה מוטלת חובת זהירות לטפל בתלונות ולהגן על האזרחים. פסק הדין הדגיש את חשיבות האחריות והפעולה הנחושה של הרשויות בשמירה על שלום הציבור ובמניעת רשלנות. בית המשפט שינה את סכומי הפיצויים, חילק את האחריות בין הצדדים המעורבים ואישר מחדש את תפקידה של המשטרה בהגנה על אנשים מפני הטרדה והתעללות מתמשכות.