ע"א 1656/08

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, אשר דחה את טענת המערערים להצהיר על ביטול צווי עיקול שהוציא המשיב לצורך גביית חובות המס של המערערים. מקורו של החוב בשלוש עסקאות נדל"ן שביצעו המערערים, שחבות המס בגינן אושרה בערעורים ובעתירות מרובות. המערערים ביקשו עיכוב ביצוע הליכי גבייה מספר פעמים, וכולן נדחו על ידי בית המשפט העליון. למרות סופיות חוב המס, המשיכו המערערים להתחמק מתשלום, מה שהוביל את המשיב להוציא צווי עיקול. המערערים טענו כי הצווים היו בלתי חוקיים שכן העסקאות בוטלו, ולכן החוב שנוי במחלוקת. עם זאת, בית המשפט מצא כי החוב נותר ללא מחלוקת, והמערערים מנסים לעקוף החלטות קודמות באמצעות סעד הצהרתי. דחיית בית משפט קמא התקבלה, שכן הערעור נתפס כניסיון לעקוף את הליכי התקיפה המיוחדים הקבועים בחוק למקרים כאלה. זאת ועוד, בית המשפט הדגיש כי לוועדת הערר הייתה סמכות להתייחס לחששות המערערים בנוגע לצווי העיקול, והמערערים כבר ניצלו אפיק זה. בנוסף, התנהלות המערערים, שהתאפיינה בהתנכלויות חוזרות ונשנות ובהתעלמות מהחלטות קודמות, נעדרה תום לב, המהווה תנאי מוקדם לסעד הצהרתי. דחיית הערעור קיבלה חיזוק מהחלטות קודמות של ועדת הערר ובית המשפט העליון. המערערים חויבו לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪, והערבות הבנקאית הייתה אמורה להיות ממומשת לטובת המשיב.