סע"ש 13975-11-19

תקציר

התובע, עובד באולם אירועים, תבע את מעסיקיו בגין שכר שלא שולם, פיצויי פיטורים ופיצויים אחרים לאחר שהתפטר מתפקידו. הנתבעים טענו כי התובע הועסק על ידי חברת ניקיון ולא על ישירות. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובע וקבע כי הוא אכן הועסק על ידי הנתבעים. גרסת הנאשמים לאירועים לא הייתה עקבית וסותרת את הראיות שהוצגו. בית המשפט דחה גם את תביעתו של התובע לפיצויי פיטורים, שכן הוא לא התפטר בנסיבות המפורטות בחוק פיצויי פיטורים, אך הוא זכאי לפיצויים בגין הפרשות לקרן הפנסיה שלו, בסך 11,975 ₪. התובע ביקש גם פיצוי בגין דמי הבראה שלא שולמו, אותם פסק בית המשפט במלואו ופסק לו 13,545 ₪. השופטת פסקה גם לטובתו של התובע בעניין פיצוי בגין אי הנפקת תלושי שכר, ופסקה לו 46,000 ₪ עבור 46 חודשי עבודה. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעים לשלם הפרשי שכר בסך 146,176 ₪, שכן התובע קיבל שכר נמוך משכר המינימום ועבד שעות נוספות ללא תמורה. טענות התובע כנגד שניים מהנתבעים, שהיו בעלי מניות בחברה, נדחו מאחר שבית המשפט לא מצא הצדקה להרמת מסך התאגיד. התובע ישלם את שכר טרחת עורך דינו בסך 5,000 ₪, ואילו הנתבעת מס' 1 תישא בשכר טרחת עורך דינו של התובע בסך 12,000 ₪. ככלל, התביעה התקבלה ברובה, והנתבע מס' 1 חויב לשלם לתובע את הסכומים שנקבעו. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים ותועבר אליהם בהמשך.