תא"מ 36346-04-20

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב מחלוקת הנוגעת לתכשיר המתיימר לחטא ולהשמיד את נגיף הקורונה. התובעת, העוסקת בהדברה, שיווקה תכשיר זה בקבוצת פייסבוק לנותני שירותי הדברה ולצרכנים. הנתבעת, העוסקת גם היא בתחום ההדברה, השאירה תגובה לפוסט בו כינתה את התובע "שרלטן" ורמזה כי התובע לוקה בחוסר אמינות ומקצועיות. הנתבע התייחס גם לפוסט נוסף של התובע על תכשירים שונים. לאחר מכן תבע התובע את הנתבע בגין לשון הרע. במהלך המשפט ניסתה הנתבעת להצדיק את דבריהם בטענה כי התכשיר לא היה יעיל נגד נגיף הקורונה וכי הפרסום של התובעת היה מטעה ונעשה בחוסר תום לב. עם זאת, הנתבע לא הביא כל ראיה התומכת בטענות אלה. עוד טענו כי דבריהם מהווים הבעת דעה המוגנת על ידי הגנת האמת ותום הלב. אולם בית המשפט לא קיבל טענה זו, שכן מצא כי הנתבע לא הצליח להוכיח כי התכשיר לא היה יעיל או כי התובע היה מודע לכך והמשיך לשווק אותו במרמה. בית המשפט דחה גם את הטענה כי הפוסט של התובעת מטעה משום שלא כלל הוראות או אזהרות לגבי השימוש בתכשיר. בסופו של דבר, בית המשפט פסק לטובת התובע וקבע כי דבריו של הנתבע מהווים לשון הרע. בית המשפט ציין כי המילים "שרלטן" ו"חוסר אמינות ומקצועיות" מרמזות על חוסר היעילות של התכשיר, דבר שהנאשם לא הצליח להוכיח. יתרה מכך, בית המשפט הדגיש כי לא מדובר בהבעת דעה אלא בדברי גינוי שמטרתם לפגוע בשמו הטוב ובפרנסתו של התובע. מבחינת הפיצויים, פסק בית המשפט לתובע פיצוי בגין לשון הרע בסך 50,000 ₪, בהתחשב בכך שהיו שני פרסומים, ו-10,000 ₪ נוספים הוצאות משפט. בית המשפט התחשב באופי התבטאויותיו של הנתבע ובהשפעתן הפוטנציאלית על עסקיו של התובע, אך גם הכיר בכך שהפוסט נעשה בקבוצת פייסבוק מצומצמת והוסר תוך זמן סביר. טענות התובעים בדבר נזק משמעותי ליחסיהם עם יצרן התכשיר לא הוכחו.