ה"פ 28541-12-18

תקציר

פסק הדין מקבל את הבקשה ומעכב את ההליכים. התיק מועבר לרשות השיפוטית של ההסתדרות – בהתאם לפרק יישוב סכסוכים הקבוע בתקנון האגודה השיתופית. המשיבים חויבו לשלם למבקש הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪. בפסק הדין מובהר כי תניית הבוררות המפורטת בתקנון הקואופרטיב מחייבת את המשיבים, חרף טענותיהם כי לא היו חתומים עליה פיזית. השופט מסביר את היחסים המיוחדים בין קואופרטיב לחבריו, ומדגיש כי התקנון מוסכם חוזית על כל החברים. בהמשך מסביר השופט כי המחלוקת בין המבקש לבין המשיבים טעונה הסדרה בטרם יוכלו המשיבים לצאת כדין מן הקואופרטיב. על פי התקנון וההחלטות המנהליות, ניתוק הקשר עם הקואופרטיב אינו פוטר את החברים מהסדרת המשך הקשר בכל הנוגע לשירותים שהם מקבלים ממנו, במיוחד כאשר בכוונתם להשאיר את עזבונותיהם בתחום הקואופרטיב. מאחר שהסכסוך נסוב סביב פרשנות התקנון, יש ליישב אותו באמצעות ועדת בוררות, כאמור בפרק יישוב סכסוכים בתקנון. עם זאת, השופט בוחן בקצרה את הגדרת "עסקי העמותה" ומגיע למסקנה כי במקרה זה יש לפתור את הסכסוך באמצעות בוררות גם לפי סעיף יישוב הסכסוך. השופט מתייחס גם לטענת המשיבים כי מוסד ההסתדרות אינו קיים עוד, ולכן לא ניתן לקיים בוררות. טענה זו נדחית על סמך פסקי דין קודמים שעסקו במצבים דומים וקבעו כי בית המשפט רשאי למנות גוף חלופי לבוררות.