ב"ל 63295-03-22

תקציר

התובע, עובד אחזקה עצמאי, הגיש תביעה נגד הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, להכרה בבקע מפשעתי כפגיעה בעבודה שנגרמה לו במהלך עבודתו. הנתבעת דחתה את הטענה, וטענה כי התובעת לא הפגינה מאמץ חריג, דרישה לפי חוק הביטוח הלאומי להכרה בבקע מפשעתי כקשור לעבודה. בית המשפט מינה מומחה רפואי להערכת הקשר הסיבתי בין הבקע המפשעה של התובע לבין עיסוקו. מהראיות עולה כי עבודתו של התובע כללה מטלות פיזיות מאומצות והרמת חפצים כבדים, לרבות ברז במשקל 40-50 ק"ג, דבר שגרם לו לכאבים חדים. בית המשפט מצא את עדותו של התובע ועדותו של עדו, מר סעדה, מהימנה, מאוששת בראיות תיעודיות וברישומים רפואיים. בית הדין הדגיש כי אין לשלול מכל וכל הכרה בעובדים העוסקים בעבודת כפיים כנפגעי עבודה. נקבע כי המאמץ שנקטה התובעת, בין אם שגרתית ובין אם חריגה, היה חריג מבחינה אובייקטיבית והצדיק בדיקת מומחה. בנוסף, קבע בית המשפט כי התובע עמד בתנאים להכרה בבקע כקשור לעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי, דבר המצדיק מינוי מומחה. החלטה נפרדת על מינוי מומחה תתקבל בהתאם.