ע"מ 1097/09

תקציר

מדובר בפסק דין של חמישה ערעורים על שומות מס של שתי חברות, צ.א.ג. תעשיות בע"מ (צג) ו-TSW ישראל השקעות בע"מ (תיאס), לשנות המס 2002 ו-2004. צג עוסקת בתכנון, פיתוח ושיווק מוצרי פלסטיק ובבעלותה מפעלים מאושרים. טיאס החזיק ב-93.8% ממניות צג. בשנים 2002 ו-2004 חילקה צג דיבידנדים לבעלי מניותיה. המחלוקת נסובה סביב שיעור המס החל על הדיבידנדים והסמכות לפתוח את שומות המערערים. לגבי שנת המס 2002 קיבל בית המשפט את הערעורים על כל השומות, וקבע כי אין מקום לפתוח את שומות המערערים. זאת, משום שהמשיבים היו מודעים לחלוקת הדיבידנד טרם כריתת הסכמי השומה, ועל כן היה מקום ליתן משקל רב יותר לאינטרס ההסתמכות של המערערים. אשר לשנת המס 2004, קיבל בית המשפט את הערעורים בעניין שומות הניכויים של צג ושומת המס ככל שמדובר בדיבידנד. בית המשפט קבע כי יש לחייב במס חלוקת דיבידנד בין חברות המגישות דוח מאוחד לפי חוק עידוד התעשייה, ואין להחיל כאן את ההסדר הכללי בפקודת מס הכנסה הפוטר הכנסות מדיבידנד של חברה ישראלית. במקום זאת, יש להחיל את ההסדר המיוחד בחוק עידוד השקעות הון, הממסה את הדיבידנד בשיעור של 15%. עוד קבע בית המשפט כי יש לראות את הדיבידנד מחולק מרווחי החברה מפעילותה העסקית, ולא מרווח חשבונאי, שאינו הכנסה חייבת. לבסוף, הורה בית המשפט למשיבה להוציא שומות מתוקנות בהתחשב בממצאיה, וכל צד יישא בהוצאותיו.