ה"פ 70803-06-20

תקציר

פסק הדין דן בתחולת תקנות השוק על מכירת נכס שנמכר על ידי רשות. השופטת מסבירה בהרחבה כי תקנת השוק המבוטאת בסעיף 34א לחוק המכר מגנה על הסתמכותו של הקונה על תקינות הליך ההוצאה לפועל שבוצע באמצעות רשות חוקית, העברת הבעלות לרוכש גם אם המכירה הייתה תוצאה של זיוף או תרמית, כל עוד נעשתה בתום לב ובתמורה. עם זאת, תקנת שוק זו אינה חלה במקרה הנוכחי מכמה סיבות. ראשית, התקנה אינה יכולה ליצור זכות שאינה קיימת; היא יכולה לרוקן רק זכות קיימת. במקרה זה, הזכות לה טוען התובע אינה נתמכת בראיות כלשהן ועומדת בסתירה לרישום בשטר הנכס. שנית, התמורה ששולמה עבור הנכס הייתה נמוכה באופן בלתי הולם, דבר המעיד על חוסר תום לב. שלישית, סביר להניח כי הקונה היה מודע לפגמים במכירה עקב בדיקת מסמכים רלוונטיים ופסיקה קודמת בנכס. השופטת דוחה גם את טענת התובע המבוססת על דוקטרינת ההשתק השיפוטי, שכן התנהלות התובע הפגינה חוסר תום לב, ועקרונות היושר והצדק אינם תומכים במתן הסעד ההצהרתי המבוקש. יתר על כן, לגופה של המחלוקת מגיעה השופטת למסקנה כי התובעת לא הביאה כל ראיה לזכויות בלעדיות בנכס וכי הסכמים קודמים הצביעו על בעלות משותפת בנכס. לפיכך, התביעה נדחית, ופסקי הדין הקודמים הנוגעים לנכס נותרים על כנם. התובע נדרש לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לנתבעים.