עפ"ג 65134-11-21

תקציר

במקרה דנן, דן בית המשפט בערעור על העונש הראשוני שנגזר על משיב שנמצא אשם בשורה של מעשי אלימות כלפי מתלוננת. ערכאת הערעור, לאחר בחינת העבירות, הנסיבות ותסקיר של שירות המבחן, הגיעה למסקנה כי העונש המקורי אינו הולם בהתחשב בחומרת המעשים. המשיב ביצע עבירות אלימות במספר רב של הזדמנויות, תוך גרימת נזק פיזי ונפשי למתלונן, דבר המצדיק תגובה עונשית משמעותית יותר מזו שבית משפט השלום הטיל בתחילה. למרות שהאלימות לא גרמה לפציעות החמורות ביותר שצוינו בפסיקה דומה, המעשים היו בכל זאת חמורים וחייבו ענישה הולמת. בערעור נטען כי פוטנציאל השיקום וההליכים הטיפוליים נשקל, אך אין להאפיל על הצורך בענישה מרתיעה וגמולית. למשיב עבר פלילי קודם, דבר שהצריך עונש מחמיר. ההחלטה המעודכנת מטילה עונש של תשעה חודשי מאסר בפועל שירוצו באמצעות עבודות שירות, מה שמאפשר למשיב להמשיך במאמצי השיקום תוך הדגשת חשיבות ההרתעה. בנוסף, נגזרו על המשיב 12 חודשי מאסר על תנאי, המחייבים שיתוף פעולה עם שירות המבחן. גישה מאוזנת זו משקפת הן הכרה בצעדי השיקום החיוביים בהם נוקט המשיב והן את הצורך להתייחס כראוי לחומרת העבירות. גזר הדין המתוקן שומר על עונשי מאסר מותנים מקוריים וחובות, תוך שימת דגש על מיצוי הדין תוך תמיכה בהתקדמות הטיפולית המתמשכת של המשיב.