בש"פ 3152/05

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור לפי סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי על פסק דין של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר מנע מהמערער גישה חלקית לחומרים מסוימים שנטען כי הם קשורים לחקירה. המערער, העומד לדין בגין ריבוי עבירות סמים וניסיון שידול למרמה, טען לעיון מלא במסמכים הנוגעים לסוכן משטרתי שהעיד נגדו. לטענתו, לסוכן עבר פלילי והוא הרוויח כלכלית מעדותו, מה שהעלה שאלות לגבי אמינותו של הסוכן. בית המשפט המחוזי התיר גישה מוגבלת לתיק המנהלי של הסוכן, וסיווג את המסמכים כחומר שאינו חומר חקירה או חומר חקירה, לעתים קרובות עד להבהרות חיסיון. עם זאת, המערער חלק על גישה חלקית זו, וטען לרלוונטיות הרחבה יותר של חומרים אלה להגנתו, ובמיוחד ציין כיצד רישומים כספיים ומסמכים מנהליים עשויים לסייע בערעור אמינותו של הסוכן. המשיב טען כי התיק המנהלי אינו נחשב לחומר חקירה ועלול לפגוע בפעילות המשטרה אם ייחשף. בעוד שרשות הערעור אישרה את רוב החלטות הערכאה הנמוכה יותר, היא הסכימה כי מסמכים מסוימים בפרק 9 וקטע מסוים בפרק 7 יכולים להיות חומר חקירה רלוונטי, המותנה בפתרון בעיות חיסיון. הכרעת הדין הדגישה את הצורך באיזון שוויוני בין זכותו של הנאשם למשפט הוגן לבין האינטרס הציבורי בשמירה על חיסיון נהלי המשטרה. למרות שהכיר בכמה ליקויים באופן שבו נמסרו רישומים מהותיים, דחה בית המשפט את הערעור, בכפוף להתאמות הקשורות למסמכים ספציפיים, ובכך חיזק את העמדה כי חומר חקירה צריך להקיף כל דבר הרלוונטי במישרין או בעקיפין לאישומים, ועם זאת להגן מפני חשיפה בלתי מוצדקת העלולה להפריע לפעולות אכיפת החוק.