ע"א 45/80

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון התמקד בחישוב מס שבח מקרקעין בגין מכירת חלקי נכס לא ברורים שירשו במועדים שונים. בית המשפט אימץ את גישת המשיב, חילק את החלקים הנמכרים לשלושה חלקים המתאימים לכל ירושה, חישב את המס בנפרד וקבע את שיעור המס הכולל. שיטה זו, המעוגנת בסעיף 27 לחוק המקרקעין, מתייחסת לכל ירושה כאילו חלה על כל חלק במקרקעין. פסק הדין הבהיר כי מוכרים אינם יכולים להחליט באופן שרירותי על הרכב החלק הנמכר, אלא עליהם לעמוד בהגדרה החוקית של זכויות קניין. במקרה זה מדובר בשני אחים שירשו חלקים לא ברורים של חלקה בזמנים שונים ומכרו חלקים לקרובי משפחה, במטרה לקבוע את מס רווחי ההון החל. בית המשפט הסכים עם שיטת החישוב של המשיב, שהוזכרה בפסק דין קודם, המתחשבת בגודלה היחסי של כל ירושה. המערערת טענה לחישוב שונה המבוסס על שיקול דעתו של המוכר, אך בית המשפט דחה זאת והדגיש כי המוכר אינו יכול להגדיר את מהות הנכס הנמכר. באשר להוצאות, ערעורו של אח אחד נדחה כפי שהוסדר בעבר, ואילו בקשתו של האח השני נענתה באופן חלקי, תוך הפחתת ההוצאות מ-4,500 ₪ ל-2,000 ₪, ופסיקת המשיב 3,000 ₪ כולל שכר טרחת עורך דין.