בג"צ 59/83

תקציר

העתירה מערערת על סירובה של עיריית ירושלים להעניק לעותר רישיון עסק לאחר שפג תוקפו של הרישיון הזמני שניתן לו בעבר. העותרת טוענת כי היה מקום להאריך את הרישיון, מה גם שהוא ניתן מלכתחילה לתקופה קצרה. עם זאת, בית המשפט מוצא כי אופיו הזמני של הרישיון היה ברור ותפוגתו אינה שקולה לשלילת רישיון קבוע. עוד טוען העותר, כי העירייה חזרה בה מהחלטתה להעניק לו רישיון בשל לחצים מצד צדדים שלישיים, לרבות גורמים פליליים. עם זאת, בית המשפט מציין כי העירייה סיפקה הסבר מפורט לסירובה, תוך ציון העניין הציבורי, זרימת התנועה והפוטנציאל לכאוס אם תחרוג ממדיניותה הנקבעה בנושא הרישוי. הלחץ הנטען על ידי העותר אינו מבטל את החלטת העירייה, שהתקבלה בתום לב ועל בסיס טעמים מוצדקים. זאת ועוד, טענת העותרת בדבר הפליה פסולה, המתייחסת לרישיון שניתן לאדם אחר, אינה משכנעת. בית המשפט מכיר בכך שהמקרה האחר כרוך בנסיבות חריגות ואינו מרמז על הפליה לרעה של העותר. ככלל, בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב ולפסול את החלטת העירייה. העתירה נדחית, והצו הקודם מבוטל.