ת"א 72540-11-20

תקציר

פסק הדין מקבל את התביעה לסילוק יד של הנתבע מחלקות המקרקעין הנדונות. התובעים, שהם נאמני נאמנות ציבורית, הוכיחו כי יש להם זכות להחזיק במקרקעין, ולנתבע אין זכות להחזיק בהם. מדובר בתביעה קטנונית המבוססת על זכויות הקניין של המנוח גולדצווייג, שזכויות הבעלות שלו במקרקעין רשומות על 3/30. למרות שהקרקע היא בבעלות משותפת, כל בעלים זכאי להגן על חלקו, ולכן בעלים יחיד יכול לבקש את סילוק הפולשים. הנאמנים מחויבים גם לנקוט בפעולות אלה כדי להגן על נכסי ההקדש. התובעים זיהו די הצורך את המקרקעין המדוברים, והוכח כי רכושו של הנתבע אכן מצוי בחלקות המדוברות. טענות הנתבע כי התשריט שהגישו התובעים אינו מספיק נדחות, שכן בית המשפט מקבל את טענות התובעים כי הנכס מצוי על החלקות שהבעלות עליהן שנויה במחלוקת. יתר על כן, הנתבע הודה בעובדה זו בהצהרות ובכתבי טענות קודמים. בית המשפט פוסק גם בתביעה לדמי שימוש ראויים. למרות שלגולדצוויג יש רק 10% מהחלקות, התובעים היו יכולים להשתמש באופן סביר בכל הנכס אלמלא הסגת הגבול של הנתבע. לפיכך, בית המשפט מורה לנתבעת לשלם את מלוא דמי השימוש בסך 300,000 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד התביעה. סכום זה יחולק בסופו של דבר בין הבעלים, והתובעים ישמשו כנאמנים לטובת הבעלים האחרים. כמו כן חויב הנתבע לשלם 8,000 ₪ עבור הוצאות המשפט של התובעים ו-35,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.