עת"מ 26007-07-19

תקציר

ועדת הערר דנה בבקשה לאשר תכנית ספציפית שתכשיר בדיעבד בנייה חריגה בשכונה. הוועדה הכירה באי סדרים תכנוניים באזור, שטופלו בעבר בתוכנית משנת 2012, אך הדגישה כי הבקשה הנוכחית חורגת מגבולות התכנון הסביר. לטענתה, היענות לבקשה תפר את האיזון שהושג בתוכנית 2012 ותגרום לשרשרת בקשות דומות מצד תושבים אחרים, ותשבש את אופייה התכנוני של השכונה. הוועדה, המופקדת על התכנון המרחבי הכולל, הפעילה את שיקול דעתה והגיעה למסקנה כי התכנית הספציפית נעדרת הצדקה תכנונית. בית המשפט הסכים עם החלטת הוועדה, ציין כי היא סבירה, והדגיש את היקפה המצומצם של ההתערבות השיפוטית בהחלטות תכנוניות, שצריכה להתרחש רק במקרים של סטייה קיצונית מהסבירות, חוסר תום לב, משוא פנים או חריגה מסמכות. בית המשפט הדגיש את תפקידה של הוועדה כרשות תכנון עליונה וכיבד את חוות דעתה המקצועית. מאחר שההחלטה נמצאה סבירה, העתירה שערערה עליה נדחתה. בנוסף, חויבו העותרים לשאת בהוצאות ועדת הערר ומשיב נוסף.