חי 8974/04

תקציר

במקרה של פטס (שלא פורסם), דחה בית המשפט בקשה לפטור מאגרה בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ז-1987, ובפרט לתקנה 13(ב). תקנה זו מאפשרת פטור מאגרה למי שאינו מסוגל לשלם בשל אי כושר כלכלי, בתנאי שההליך המשפטי שלו "מגלה עילה". המבקשים, שערערו על פסילת שופט, טענו למצוקה כלכלית, עם הכנסה שאינה עולה על 6,000 שקל בחודש וחובות על הנכס היחיד שלהם, דירת מגורים. למרות שהכיר בקשיים הכלכליים שלהם, בית המשפט הדגיש כי אין די רק בהוכחת אי כושר כלכלי; ההליך היה צריך גם להראות תוקף או לגיטימיות. הערעור התבסס על החלטתו של השופט י' שדמי, שלטענת המבקשים הפגינה משוא פנים, והאשימה אותו באי הקפדה על כללים פרוצדורליים ובהתעלמות מבקשותיהם. עם זאת, בית המשפט מצא כי הערעור נעדר נימוקים מהותיים או ראיות להטיה של ממש, וקבע כי הוא קלוש ובלתי סביר שיצליח. בית המשפט עמד על האיזון בין הבטחת נגישותם של פרטים לצדק לבין מניעת מקרים מופרכים או קלי דעת מלהעמיס על המערכת המשפטית. בסופו של דבר, הערעור לא עמד ברף של "עילה חושפנית", מה שהוביל לדחיית הבקשה לפטור מאגרה. המבקשים הונחו לשלם את האגרה בתוך עשרה ימים כדי להימנע מדחיית הערעור.