סע"ש 37653-03-19

תקציר

המחלוקת נסובה סביב מעמדו של אימאם דרוזי, התובע, שעבר בחינת קודש בתחילת 2013 וביקש להיות מוכר כעובד מדינה, הזכאי לשכר, ממועד בחינה זו ועד לקבלת מינויו הרשמי באמצע ספטמבר 2015. בית המשפט מצא כי יש לדחות את תביעת התובע. מהראיות עולה כי קליטתו של התובע כעובד מדינה נעשתה בהליך מכרזי, ועל פי הנוהל, מינוי יכול להתבצע רק לאחר מכרז מוצלח. זאת ועוד, במכתב המודיע לתובע על הצלחתו בבחינה הדתית לא צוין כל מינוי או הבטחת עבודה, ועדותו של התובע עצמו סתרה את טענתו בדבר הבטחה מנהלית בדבר העסקתו. התובע גם לא הצליח להוכיח כי עבד תחת פיקוחה או צווי המדינה בתקופה שבמחלוקת או כי השתתף בהשתלמויות מטעם המדינה. יצוין, כי התנהלותו של התובע לא העידה כי ראה עצמו עובד מדינה בתקופה זו, שכן הוא לא העלה כל השגות על מעמדו במהלך הליך הקליטה, אלא עשה זאת רק שנים לאחר מכן בהליך הנוכחי. עוד קבע בית המשפט כי התנהלות המדינה בהליך הקליטה לא הייתה נטולת אשמים, אך התובע לא עתר לסעד כספי, ונסיבות עניינו היו שונות מפסק דין קודם אליו התייחס. ככלל, השופט פסק לטובת הנתבע, דחה את התביעה ולא פסק הוצאות בשל הנסיבות. לתובע זכות לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 יום.