ע"ע 299/99

תקציר

בית הדין דחה את הערעורים בדבר חובת המעסיק לשלם לעובד עבור תקופת ההודעה המוקדמת שלאחר התפטרותו, כפי שנקבע בחוזה העבודה. פסק דין זה מבהיר כי מטרתה של הודעת התפטרות מוקדמת היא לאפשר למעסיק זמן למצוא עובד מחליף ולעובד למצוא עבודה אחרת. במקרה זה, חוזה העבודה קבע תקופת הודעה מוקדמת של שלושה חודשים, אשר העובד אחריו. בית הדין קבע כי גם אם המעסיק מוותר על תקופת ההודעה המוקדמת, הוא עדיין מחויב לשלם את שכרו של העובד עבור כל תקופת ההודעה המוקדמת, שכן זכותו של העובד לתשלום זה קמה עם מתן ההודעה המוקדמת. פסק דין זה חל גם על מקרים שקדמו לחקיקת חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות (התשס"א-2001). בנוסף, בית הדין קבע כי יש לחשב את שכרו של העובד לתקופת ההודעה המוקדמת על בסיס שכר היסוד, לא כולל תשלומים נוספים. העובד זכאי לתשלום עבור ההודעה המוקדמת המלאה, וערעור המעסיק נדחה. ערעורו של העובד, שביקש שיעור תשלום גבוה יותר, נדחה אף הוא, שכן בית הדין מסכים עם החלטת בית המשפט קמא. שני הצדדים הסכימו לוותר על ערעורים אחרים על פסק הדין, והמעסיק יישא בהוצאות הערעור של העובד.