ע"פ 7206/06

תקציר

המערער הואשם בכך שבנה מבנה בשטח של 225 מ"ר ללא היתר והשתמש בו למגוריו, בניגוד לחוק התכנון והבנייה. תחילה הודה המערער במיוחס לו, אך בהמשך ביקש לחזור בו מהודאתו. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי מועד הבנייה, שקבע אם פקעה תקופת ההתיישנות. בית משפט קמא קיבל את ראיות התביעה לפיהן הבניין נבנה בשנת 2003, ודחה את טענות המערער בדבר מועדי בנייה מוקדמים יותר, ומצא אותו אשם בשתי העבירות. הוא נידון לשלושה חודשי מאסר בפועל, קנס של 50 אלף שקל וצו הריסה למבנה. המערער ערער על כל היבטיו של פסק הדין, ובפרט על צו ההריסה. עם זאת, ערכאת הערעור אישרה את ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא, שהתבססו על מהימנותם של עדים. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בקביעת מועד הבנייה על ידי בית משפט קמא, ומשכך, העבירה של בנייה ללא היתר לא התיישנה. זאת ועוד, בית המשפט שלערעור הסכים עם מסקנתו של בית משפט קמא כי עבירת השימוש הבלתי מורשה היא עבירה נפרדת, הנמשכת ולא תמה. לפיכך, הערעור על ההרשעה וגזר הדין נדחה במלואו. שופט ערכאת הערעור דחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש את חומרת מעשיו של המערער ואת הצורך המובן מאליו בצו הריסה, ואישר את פסק דינו של בית משפט קמא.