בש"פ 8119/01

תקציר

המשיבים במקרה זה עומדים לדין בגין רצח בכוונה תחילה ומוחזקים במעצר למעלה משנתיים, כאשר המדינה מבקשת שוב ושוב הארכת מעצר לתקופה של תשעים יום. לבית המשפט הוצגו טיעונים בעד ונגד הארכת המעצר. עו"ד תמר אולמן, המייצגת את המשיב מס' 2, טענה לשחרורו של מרשה, תוך שהיא מדגישה את משך המעצר המוגזם, את השיהוי בהליך המשפט ואת לוח הזמנים הקל לשימוע. מנגד, הדגישה המדינה את הסיכון לשלום הציבור אם המשיב ישוחרר, וציינה את חומרת העבירה, שכללה הריגה בחוזה, ואת הרשעותיו הקודמות של המשיב בעבירות אלימות וסמים. בית המשפט, לאחר שיקול דעת מעמיק, הסכים עם המדינה כי הסכנה הנשקפת משחרור המשיב גוברת על העוולות שבמעצר ממושך. הם ציינו את בריחתו הקודמת של המשיב ממעצר ואת חומרת העבירה, והגיעו למסקנה כי הוא היווה סיכון חברתי שאין שני לו. למרות שהכיר בעיכובים במשפט, סבר בית המשפט כי ניתן לסיים את המשפט בתוך תשעים יום וכי יש להאריך את מעצרו של המשיב עד אז, או עד למתן פסק הדין, לפי המוקדם מביניהם. בית המשפט הדגיש את אחריותו בהחלטה על הארכות מעצר, מתוך הכרה בחשיבות המקרה וביקרות זכותם של המשיבים לחירות.