ה"פ 13723-11-15

תקציר

העותרת ביקשה לבטל את העברת הזכויות בנכס ולרשום עיקול על הנכס, בטענה כי הסכם הגירושין, נספחיו והסכם ממון בין המשיבים הם פיקטיביים, וכל מטרתם היא להבריח את הנכס ולפגוע בזכויותיו של העותר כנושה של המשיב הראשון. המשיבים טענו כי ההסכמים אמיתיים ונועדו להסדיר את תנאי גירושיהם, לרבות איזון משאביהם וחלוקת רכושם. השופט בחן בהרחבה את מכלול הראיות והעדויות שהובאו בפניו, ומצא כי העותר לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי ההסכמים אכן פיקטיביים ונעשו למראית עין בלבד. השופטת הדגישה כי ההסכמים היו מקיפים והתייחסו לכל הסוגיות הרלוונטיות הקשורות לגירושין, ואף אושרו על ידי בית המשפט לענייני משפחה. זאת ועוד, השופטת ציינה כי העותרת לא פעלה במלוא המרץ להבטחת זכויותיה באמצעות רישום עיקול על הנכס, ואילו המשיבה השנייה פעלה במהירות במסגרת ההליך המשפטי להטלת צו עיקול על הנכס להבטחת זכויותיה בעקבות הפרת הסכם הגירושין על ידי המשיב הראשון. השופט הגיע למסקנה כי ההסכמות בין המשיבים היו אמיתיות, ועל כן דחה את תביעת העותר, תוך שהוא מורה לעותר לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ₪.