ת"א 60106-07-18

תקציר

השופט, לאחר שבחן היטב את הראיות והטיעונים משני הצדדים, פסק לטובת התובע. ההחלטה התבססה על שתי נקודות מרכזיות. ראשית, התובע הצליח להוכיח כי הנתבע, בהיותו בעל הקרקע והאחראי להשגחתו של התובע, חלה חובת זהירות כלפי התובע והפר אותה. התובע החליק ונפל על מדרגות הנתבעת, אשר נעדרו אמצעי בטיחות כגון פסים נגד החלקה, דבר היוצר סיכון בלתי סביר לפגיעה. הימנעותו של הנתבע מלתחזק את המדרגות ולחדש את תווי ההחלקה היוותה הפרה של חובת הזהירות המוטלת עליו. שנית, השופט קיבל את הטענה כי "הדבר מדבר בעד עצמו", והעביר את נטל ההוכחה אל הנתבע. מאחר שהתובע לא ידע את סיבת נפילתו המדויקת ולנתבע הייתה שליטה מלאה על המדרגות, היה על הנתבע להוכיח כי נקט זהירות סבירה, דבר שלא עשה. לשאלת הנזק הסכימו הצדדים על שיעור נכות רפואית בשיעור של 9%. השופט העריך גם את שיעור הנכות התפקודית ב-9%. טענות התובע להפסדי שכר בעבר היו חסרות ראיות ולכן נדחו. השופט פסק לתובע 185,000 ₪ בגין ירידה בכושר ההשתכרות והפסד פנסיוני בשיעור 12.5%, בהנחה שיעבוד עד גיל 67. כמו כן נפסקו לתובע 15,000 ₪ בגין הזדקקות לסיוע מאחרים, 10,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ו-50,000 ₪ בגין נזק לא ממוני. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע 260,000 ₪, בצירוף 23.4% שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 15.5.2022, כאשר זכות הערעור שמורה.