תלה"מ 62463-02-24

תקציר

השופט קבע כי אין עילה לפסילה במקרה הנדון. בקשת הפסילה של המבקש התבססה על הליכים קודמים שניהל אותו שופט, אשר הוכיחו, לטענת המבקש, את נטיית השופט לצד אחד ואת שיקול הדעת המוקדם בתיק. השופט פירט את התקדימים המשפטיים בנוגע לנסיבות בהן ניתן לפסול שופט, והדגיש כי הבעת דעה במהלך הליך קודם או ניהול הליך כזה אינם עילה לפסילה אלא אם קיים חשש ממשי למשוא פנים, שעל המבקש להוכיח. השופטת הבהירה כי החלטות קודמות ניתנו על סמך הנסיבות באותה עת ולא הצביעו על עמדה סופית בתביעה הנוכחית. יתר על כן, השופט ציין כי החלטות פרוצדורליות שהתקבלו במהלך התיק אינן מרמזות על חוות דעת קבועה, ואם המבקש היה סבור אחרת, היה מקום להגיש את בקשת הפסילה מוקדם יותר. השופטת הבטיחה למבקש כי בית המשפט ישמע את הטענות ללא משוא פנים והדגישה כי בקשת הפסילה נובעת בעיקר מאי שביעות רצונו של המבקש מהחלטות קודמות. בהיעדר ראיות משמעותיות, הגיע השופט למסקנה כי הבקשה מבוססת בעיקרה על השערות ולכן יש לדחותה. המבקש חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪.