ת"א 55205-08-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות על הסף את טענות התובעים כנגד הנתבעים. התובעים ביקשו פסק דין הצהרתי של בעלות על שתי חלקות קרקע. החלקה הראשונה עברה הליך התנחלותי ונרשמה על שם המדינה לפני עשרות שנים; החלקה השנייה שהתובעים טענו לבעלות מכוח הסכמים בין המנוח לבין הנתבעים הנפקדים. לגבי חלקת האדמה הראשונה, התובעים לא הביאו ראיות או טיעונים מספיקים כדי להצדיק את תיקון הרישום הקיים, מה גם שחלפה תקופת ההתיישנות. רישום הקרקע על שם המדינה הוא ראיה חותכת לתוכנה, ולא ניתן לטעון טענה מוצדקת לשנותה מבלי לערער על ההחלטה בתוך פרק הזמן שנקבע – שלושה חודשים ממועד הצגת הזכויות – שחלף זה מכבר. לגבי החלקה השנייה, ההסכמים בין המנוח לנפקדים נמצאו כהסכמי משכון, המעידים על חזקה זמנית ולא על בעלות. יתר על כן, תקופת ההתיישנות פגה, והיא שוללת כל זכות מחייבת. משכך, לא היה די בטענות התובעים ובראיות כדי להעניק את פסק הדין ההצהרתי המבוקש. בית הדין הורה על דחיית התביעה וחייב את התובעים לכסות את הוצאות הנתבעים, בסך 3,000 ₪, בתוך 30 יום.