ת"א 1883-07-23

תקציר

פסק הדין של בית המשפט מתייחס לסוגיית הגשת כתב התביעה לנתבע השוהה מחוץ לישראל. התובעים ביקשו מבית המשפט להכיר במשלוחים שבוצעו לכתובת מגוריו ומשרדו של הנתבע כחוקיים, לפי תקנות סדר הדין האזרחי 163(ג). לחילופין, ביקשו התובעים את רשות בית המשפט לאפשר מתן שירות חלופי לנתבע, באמצעות שותפיו העסקיים בישראל, מכוח תקנה 164(א) לחוק סדר הדין האזרחי. השופטת פתחה בהתייחסות לאופיין הבלתי ראוי של חלק מטענות התובעים, והדגישה כי גב' בר שלטון, שקיבלה את המסמכים המדוברים, לא הייתה צד להתדיינות ולכן חלק מההצהרות אינן קבילות. לאחר מכן הסביר השופט את מטרת הגשת המסמכים ואת החוקים הרלוונטיים סביב הסוגיה. על פי פסק הדין, התובעים לא הצליחו להוכיח כי המסירה לגב' בר שלטון עמדה בשתי הדרישות על מנת שתיחשב כדין לפי תקנה 163(ג). בעוד השופט הכיר בקשר האישי והעסקי בין גב' בר שלטון לבין הנתבע ובכך ראה בה נציגתו בישראל, התובעים לא הוכיחו כי התביעה מתייחסת לאותו עניין בו מייצגת גב' בר שלטון את הנתבע. באשר לבקשתם החלופית של התובעים, קבע השופט כי מאחר שתקנה 163(ג) כבר קיימת כדי להתמודד עם תרחישים כאלה, ובהינתן שהתובעים לא עמדו בדרישות לכך, בקשתם מהווה ניסיון לעקוף את החוק ולכן נדחתה. עם זאת, מאחר שלא הוצגו ראיות המצביעות על כך שהנאשם אינו מתגורר עוד בכתובת הרשומה, הורה השופט על שירות חלופי. הדבר כרוך בביקור בביתו ובמשרדו של הנתבע שלוש פעמים כדי לנסות למסור, ואם לא יצליח, הצמדת המסמכים לדלת. בנוסף, נדרשו התובעים לשלוח את המסמכים בדוא"ל לשלוש כתובות דוא"ל שצוינו. כמו כן התבקשו התובעים למסור תצהיר מסירה ולעדכן את בית המשפט בתוך 14 יום מסיום ההליך. לבסוף החליטה השופטת שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים, בהתחשב בנסיבות.