ת"א 62767-10-15

תקציר

פסק הדין הנדון סובב סביב שתי סוגיות מרכזיות: בקשת העותר לעיקול זמני ובקשות הצדדים לצירוף ראיות. באשר לבקשה לעיקול זמני, בית המשפט לא נתן צו במעמד צד אחד; במקום זאת, נערך שימוע, ושני הצדדים הגישו סיכומים בכתב. המשיב התנגד לניסיונו של העותר לצרף לסיכומיו את נספח מס' 1, אשר אישר בית המשפט, שכן העותר לא פעל לפי ההליך התקין לצירוף ראיות. בית המשפט ראה בניסיון להגיש ראיות חדשות ללא אישור מראש כבלתי ראוי. הסוגיה השנייה נוגעת לבקשת המשיב לצרף ראיות – נספחים 1 ו-2 – שכללו חוות דעת מומחה על הדוחות הכספיים של העותרת ועל תשקיף החברה שהחזיקה בנתח משמעותי בעותרת. המשיב טען כי העותר מסר לבית המשפט נתונים כספיים מטעים, ועל כן צירוף ראיות אלה חיוני להוכחת הסתירות בטענות העותר. לאחר ששקל את טענות הצדדים, נעתר בית המשפט לבקשת המשיב, התיר את הגשת הראיות ונתן לעותר הזדמנות להגיב. בית המשפט הדגיש את חשיבות ההקפדה על כללים פרוצדורליים וציין כי יקבע דיון לבחינת הראיות, במהלכו תינתן לשני הצדדים הזדמנות להציג את טענותיהם. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים וללא פגיעה במשקל הראיות. בית המשפט הציע כי הדיון יוקלט מטעמי יעילות, ולצדדים ניתן מועד אחרון להסכמה על הצעה זו. בסיכומו של דבר, נדחתה בקשת העותרת לצירוף נספח מס' 1, ואילו בקשת המשיב לצרף את נספחים 1 ו-2 אושרה, בכפוף לתנאים מסוימים הנוגעים להגשת הראיות ולדיון שהתקיים לאחר מכן. פסק הדין הדגיש את תפקידם המהותי של הכללים הפרוצדורליים ועודד את הצדדים לנקוט את הזהירות הנדרשת בשמירה עליהם.