ה"פ 4740-10-10

תקציר

המבקשים ביקשו מבית המשפט להורות למשיב לשלם להם 7,000,000 ₪ כפיצוי שאינו שנוי במחלוקת בגין הפקעת אדמותיהם, או לחילופין להפקיד סכום זה אצל בית המשפט. הם ביססו את טענתם על הצעת פשרה שהעלה המשיב בשנת 2008 במהלך משא ומתן בין הצדדים. המשיב טען כי סכום הפיצויים שאינו שנוי במחלוקת נגזר מהסכם פשרה שנחתם עם צד שלישי, מר יחזקאל הגולי, בדבר הפקעת חלק ממקרקעי המבקשים. עוד טענה המשיבה כי הצעתה משנת 2008 כללה רכיבי פיצוי נוספים מעבר לפיצויי ההפקעה, וכי בעקבות שינוי המצב המשפטי היא רשאית לסגת מההצעה. בית המשפט קבע כי המשיבה עמדה בנטל המוטל עליה וסיפק הצדקה סבירה לסכום שקבעה כפיצוי שאינו שנוי במחלוקת. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענת המבקשים כי המשיבה מחויבת להצעת הפשרה שלה מוקדמת מדי, שכן היא אינה נוגעת לגופו של עניין. בנוסף, פרשנותם של המבקשים לפסק הדין החלקי בעניין בירנבאום – לפיו על הרשות המפקיעה לשלם לאלתר את הסכום שהציעה – הייתה שגויה. פסק דין זה הניח כי הסכום המוצע אכן מגיע וחל רק באופן כללי. בית המשפט הדגיש כי המקרה הנוכחי שונה מהמקרה של בירנבאום, שכן ההצעה הועלתה במהלך משא ומתן ולא כחלק מהליך פסיקת פיצויי הפקעה. מטעמים אלה, בין היתר, דחה בית המשפט את הבקשה וקבע כי סכום פיצויי ההפקעה שאינם שנויים במחלוקת עומד על 2,557,781 ₪. המבקשים חויבו לדווח על סכום זה למינהל המס ולערוך שומה עצמית, ואילו המשיב ישלם את יתרת הסכום לאחר קבלת שובר התשלום. כן חויבו המבקשים לשלם למשיב הוצאות בסך 7,500 ₪, והתיק נקבע לדיון קדם משפט.