עפ"ג 56068-06-15

תקציר

ערעור הוגש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים בשני מקרים של פעילות פלילית. במקרה הראשון הורשע המערער בסיוע ופריצה לבניין שאינו למגורים ובגניבה. במקרה השני הוא הורשע בהסעת נוסעים שלא כדין בנסיבות מחמירות, נהיגה בחוסר זהירות ועבירות תנועה נוספות. המערער טען כי העונש חמור יתר על המידה, בעוד המשיב טען כי אין עילה להתערבות. שופטי הערעור הסכימו עם העמדה השנייה, וקבעו כי בית משפט קמא גזר את דינו של המערער בהתאם לעקרונות הבניית הענישה והביא בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים. טווחי הענישה שנקבעו על ידי בית משפט קמא בשני המקרים נחשבו ראויים וסבירים, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מהעבירות ובנסיבות ביצוען. השופטים גם לא מצאו כל טעות בהחלטתו של בית משפט קמא להעדיף שיקולי ענישה על פני שיקומו של המערער, וכי גזר הדין ערך איזון ראוי בין גורמים שונים. זאת ועוד, אישרו השופטים את קביעתו של בית משפט קמא בדבר העונש ההולם בטווחים שנקבעו, לרבות מאסר בפועל. הערעור נדחה, והמערער חויב להתחיל לרצות את עונשו ביום 1.1.2016.