ת"א 1768/00

תקציר

התובע תבע שני נתבעים, קרייצר ועו"ד (טורק), בגין אי העברת זכויות בנכס המכונה צרכנים על שמו. התובע טען כי קרייצר הטעה אותו בנוגע לזכויות הקניין וכי עו"ד, שייצג את שני הצדדים במהלך העסקה, הפר את החוזה, גילה רשלנות והפר את חובת הנאמנות שלו כלפי התובע. עם זאת, השופט פסק לטובת הנאשמים. התביעה נדחתה בעיקר משום שהוגשה לאחר תום תקופת ההתיישנות. התובע ידע, או היה עליו לדעת, תוך נקיטת זהירות סבירה, על העובדות המהוות את עילת התביעה נגד שני הנתבעים מאז נחתם ההסכם בשנת 1981. לפיכך, התביעה שהוגשה בשנת 2000 הייתה הרבה מעבר לשבע השנים המותרות בחוק. זאת ועוד, השופט קבע כי התובע לא הוכיח כי עו"ד הפר את חובתו כלפי התובע, ואף לא הוכיח כל מצג שווא על ידי קרייצר. עוד ציינה השופטת כי התובע לא הוכיח כל נזק שנגרם לו, וזו דרישת מפתח להצלחת התביעה. משכך, נדחתה התביעה כנגד שני הנתבעים, והתובע חויב לשלם לכל נתבע 25,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין.