פש"ר 1021/98

תקציר

פסק הדין סובב סביב מחלוקת הנוגעת לבעלות על מוצרים מסוימים המאוחסנים במחסן חופשי. הכונס מכר מוצרים אלה ללא אישור, ונקבע כי תמורת המכירה שייכת למפרק. עם זאת, מאוחר יותר התברר כי כונס הנכסים החזיק את הכספים בפיקדונות בנקאיים נושאי ריבית, והניב כספים נוספים. המפרק, בבקשה נפרדת, ביקש להשיב סכומים נוספים אלה, אליה התנגד כונס הנכסים מטעמים פרוצדורליים, בטענה כי היה על המפרק להעלות את הטענה בערעור האזרחי הקודם. השופט דחה את טענות הכונס והדגיש כי הצדק דורש כי פירות הנכסים יוחזרו לבעליהם החוקיים, מה גם שכונס הנכסים לא היה רשאי למכור אותם מלכתחילה. כמו כן, הדגישה השופטת את חובת ההגינות המוגברת המצופה מבעלי תפקידים שמונו על ידי בית המשפט וציינה את היעדרן של טענות מהותיות מצד כונס הנכסים. השופט פסק לטובת המפרק והורה לכונס הנכסים להשיב את הסכום הנוסף בסך 444,775 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה מיום 30.11.01 ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, נדרש הכונס לכסות את הוצאות המפרק ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.