ע"א 35744-10-19

תקציר

ערכאת הערעור לא תתערב בקביעות עובדתיות ובממצאי מהימנות של בית המשפט הפרוצדורלי, אלא אם קיים חריג בין החריגים הקבועים בפסיקה – כי מסקנותיו של בית משפט קמא מופרכות ואי התערבות תגרום לעיוות דין. זה לא המקרה כאן. הערעור מופנה כנגד קביעתו של בית משפט קמא כי הגנות האמת ותום הלב חלות על הפרסום הנדון. בית משפט קמא מצא כי עדותם של המשיב ובת זוגו הייתה אמינה, ואילו עדותו של המערער הותירה רושם בלתי אמין. הפרסום המדובר, שפורסם בקבוצה בשפה הרוסית, חולק לשני חלקים: החלק הראשון התייחס לאירוע ספציפי בו המערערת חייבה לכאורה את המשיב פעמיים בגין רכישה אחת, והחלק השני התייחס לטעויות חוזרות ונשנות במחירים מצד המערערת. בית המשפט מצא כי החלק הראשון הוכח כנכון וכי החלק השני, אף שאינו נכון לחלוטין, היה סביר בנסיבות העניין ומידתי, ולכן היווה ביקורת צרכנית חשובה ורצויה. בית המשפט הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי הפרסום מוגן לפי סעיפים 14 ו-15(3) לחוק הרלוונטי, וכי הוא סביר ומידתי. כמו כן, חלה חזקת תום הלב. לפיכך, הערעור נדחה. כל צד יישא בהוצאותיו, והפיקדון יוחזר למפקיד.